מבחני איתור מחוננים - בואו נדבר על זה

לפני שנצלול פנימה בואו נניח על השולחן שתי הנחות מרכזיות:

1. כולנו רוצים שהילדים שלנו יזכו לחינוך למצויינות, לתכניות העשרה, לאקסטרה של גרייה איכותית שלעיתים לא נראה בכיתות הלימוד הרגילות, בשל אופי ההוראה והלמידה בחינוך הציבורי בארץ.

2. כולנו מאמינים שהילד שלנו הוא יחיד ומיוחד, בעל יכולות גבוהות אבל ״הפוטנציאל שלו לא ממוש״ בגלל סיבות כאלה או אחרות, ולעיתים קל לנו אף לומר שזה בגלל שתכניות הלימוד משעממות את הילדים ואז הם מתנוונים.

בהינתן שתי הנחות אלו, לפתע מגיעה הודעה ממשרד החינוך על ׳הליך איתור מחוננים׳, ואפילו על מתווה אחר וגמיש יותר נוכח המלחמה (נרחיב בפוסט אחר), ואז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: הילד שלי נבון, אני רוצה שהוא יעבור את המבחן - קדימה! נכין אותו לבחינה ונכניס אותו לתכניות המצטיינים והמחוננים.

פה

קבור

הכלב.

נקפוץ רגע לסוף: אנחנו לא אומרות לכם לגשת או לא לגשת לבחינה, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב שטוב עבור ילדו, האינפוט שלנו הוא על הדרך, על התיווך לאורך כל הדרך, על הדינמיקה בבית, ועל ההתמודדות עם הבחינה עצמה ועם תוצאותיה.

בואו נתחיל קודם כל בלהבין מהו מחונן:

״ מחוננות היא ביטוי של ביצועים או תפוקה ברמה הנמצאת באופן ברור בקצה העליון של הפיזור בתחום הכישרון, גם בהשוואה לפרטים מוצלחים בתחום. המחוננות מתפתחת כך שבשלבים הראשונים המשתנה העיקרי הוא הפוטנציאל. בשלבים הבאים המדד למחוננות הוא הישגים וכישרונות מפותחים במלואם. הצטיינות ובולטות הן הבסיס שעליו ניתנת תווית המחונן. משתנים רגשיים וחברתיים ממלאים תפקיד חיוני בביטוי המחוננות בכל שלב התפתחותי. משתנים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים ניתנים לעיצוב, ונדרש טיפוח מכוון שלהם״.

(פרופ' רינה סובוטניק, מנהלת המרכז לפסיכולוגיה בחינוך באיגוד הפסיכולוגים האמריקני, פאולה אולסבסקי קוביליוס ופרנק וורל)

מבחינה כמותנית מחוננות מוגדרת כשתי סטיות תקן לפחות מעל הממוצע (תזכורת: ממוצע IQ של האוכלוסיה הוא 100ֿ סטיית התקן היא 15) משמע IQ 130 ומעלה - אחוז המשיגים ציון זה איננו גבוה. לשם מתן הזדמנויות שווה ובהתאם למדד הטיפוח הבית ספרי, ילדים שהשיגו ציון הגבוה מ 1.5%-3% מהציונים הגבוהים ביותר של סף הקבלה הארצי, מתקבלים לתכנית המחוננים.

---

מה נראה בפועל אצל ילדים מחוננים?

ילדים עם יכולות קוגנטיביות מעולות -

זיכרון ממש טוב, יכולות היקש וחיבור בין פרטי מידע שונים, יכולות מטה-קוגנטיביות טובות המאפשרות תכנון ובקרה בעת ביצוע משימות, מהירות חשיבה מאוד גבוהה, פתרון בעיות יצירתי, מהיר וחד, גמישות מחשבתית ושימוש נכון ומושכל באסטרטגיות למידה והתארגנות. ילדים אלו מאותגרים על ידי בעיות מורכבות. הם לא נרתעים, לא נסוגים ולא מחפשים עזרה חיצונית.

ועם כל הטוב הזה מגיעות גם כמה ׳מתנות׳ שלרוב לא מדברים עליהן -

יש פער מאוד גדול בין יכולת ההבנה שלהם, הסקרנות והרצון לדעת לבין היכולת הרגשית להתמודד עם אתגרים, קשיים ותסכולים. בכי לא מבוקר ונשלט, התנהגות שתתפס כתינוקית שכן מצד אחד הם כאלה בוגרים, ואף נמשכים חברתית לילדים הגדולים מהם, כי תחומי העניין שמעניינים אותם לא מותאמים לגילם הכרונולוגי, ומנגד הם מתפרצים כשהדברים לא מסתדרים, ואף מגיעים לעימותים עם בני גילם הכרונולוגי שלכאורה לא מבינים אותם או את הרצון שלהם לכפות חוקי משחק מורכבים.

אנחנו מאמינות גדולות במשמעות, וזה הדבר הראשון שאנחנו מתווכות לילדים:

מה זה מחונן? מה אחוז המחוננים באוכלוסיה בכלל ובכתה אחת (בין אפס ל- 1, 2 לכל היותר). לילדים בכתה ב׳ יש כבר יכולת הבנה כמותית טובה, והם יכולים להבין את ההסתברות של בחירת נציג כיתתי אחד. למה אנחנו מתעכבות על זה? כדי להכין קרקע פורייה לסוף התהליך. לא נמנע מהילדים אכזבה, אכזבה זה רגש מכאיב שצריך ללמוד לחיות איתו, אבל ברגע שיש את תיאום הציפיות הזה, ההתמודדות עם ההאכזבה היא הרבה יותר טובה.

זה גם השלב לדבר עם הילדים (וגם עם עצמכם) - למה לגשת לבחינה?

יש משפחות שרוצים לנסות - הגישה הספורטיבית היא חשובה בעיינו

יש משפחות שבטוחות שהילד בעל מאפיינים מיוחדים - מצוין, הבחינה היאבדיוק עבורכם.

אם אתם מזהים שהילדים שלכם הם אכן בעלי יכולות גבוהות מאוד, בעלי סקרנות יוצאת דופן, בעלי אוריינות גבוהה מאוד ובעלי הבנה מתמטית גבוהה מהרגיל - לכו על זה. בדיוק בשבילכם הקימו את היחידה לאיתור מחוננים במשרד החינוך.

אוקי, עברנו את השלב הראשון, והילדים שלנו (או אנחנו) עדיין רוצים שהם ייגשו למבחן לאיתור מחוננים, כדאי כעת להתארגן לקראת המבחן. מה זה אומר?

אמנם אין צורך ללמוד למבחן, שכן מדובר במבחן פסיכומטרי הבודק יכולות קוגנטיביות בדרכים שונות, אבל חכמת המבחן היא חשובה. ילדים בכתה ב׳-ג׳ לא יודעים לעבוד תחת זמן, לא יודעים לבצע תיעדוף, לא שולטים באסטרטגיות במענה על שאלות אמריקאיות, לא יודעים לחלק נכון את הזמן - וזה דבר חשוב לחיים באופן כללי, ולא רק למבחן איתור מחוננים.

על כן, בבואכם ללמד את הילדים את חכמת המבחן, תנו להם להתנסות עם מבחן לדוגמא.

אין צורך לקנות ערכות מבחנים, אין צורך להדפיס מליון דפים מאתרים כאלה ואחרים. מנוהל כאן שוק פרטי שמגלל מליוני שקלים על גב ההורים, לאור שתי ההנחות הראשונות שכתבנו מעלה. משרד החינוך נותן **בחינם** ערכות התנסות, ודי בהן להתארגנות לקראת המבחן.

תזכורת: ההכנה למבחן היא מיותרת לחלוטין ומכניסה את הילדים וההורים ללחץ מיותר, להוצאת כספים שלא לצורך ולעיוות בתהליך האיתור. אתם רוצים ילד שמח שטוב לו בסביבתו הטבעית. אם בסופו של דבר יתקיים עיוות בתהלי האיתור והילד יצא ליום שליפה במקום שלא מתאים עבורו, הוא יחווה תסכול מאוד מאוד גדול ועלולה להתקיים פגיעה נפשית. הרצון למצויינות הוא חשוב, אבל הבריאות והנפש של הילדים חשובה הרבה יותר.

---

לסיכום,

שחר המתוקה שלי בכתה ב׳. היה שיח בכתה עם המחנכת על הבחינה. אני לא יודעת מה נאמר בשיחה, ויכולה להתייחס רק למה שהיא הבינה מהשיחה, ובמילים עדינות - לא עפתי על מה שיצא לה מהפה.

היא בחרה לגשת לבחינה (השנה בשל המלחמה כולם יכולים להירשם לבחינה בפורטל של המשרד, ללא תלות בהמלצה של צוות בית הספר) ואנחנו ניהלנו שיח:

• מה זה מחונן?

• מה הסיכוי להיות מאותרת כמחוננת?

• מה היא צריכה לעשות עכשיו? היוש סדנת אסטרטגיות למידה והתארגנות

• איך היא צריכה לווסת את עצמה במהלך הבחינה? שוב היוש לסדנה שלנו, שלא קשורה בכלל למבחן איתור מחוננים, אלא רלוונטית לכל מקוצע באשר הוא

• והכי חשוב שמירה על הרוח הספורטיבית - תנסי! מקסימום תצליחי.

• 
  

מוזמנים לאינסטוש שלנו להערות, הארות ומחשבות.

שלכם, יוכי וסיון