עוד אחר צהריים מתחיל.
ואת מבטיחה לעצמך שהפעם זה יהיה אחרת.
הרי סידרת להם את החדר משחקים מושלם, וגם קנית להם את המשחקים הכי שווים שיוכי וסיון המליצו.
אבל הם? שוב נכנסים ויוצאים ממנו ושוב, לא משחקים ב-כ-ל-ו-ם!
ומה השלב הבא? משתוללים, מציקים, הולכים מכות אולי.
ואז את מתעצבנת, אפילו כועסת, אפילו צועקת.
ומחשבה מתגנבת ללב: כמה רציתי שיהיה פה אחר צהריים שקט, שהם יקחו משחק ופשוט ישחקו. מה כבר ביקשתי? למה רק פה זה נגמר בצעקות ועצבים.
ובלילה את פותחת את הסטורי ורואה איך הילדים של כולןןןןן משחקים משחקי קופסה למופת. איך ההוא בן השנתיים כבר יודע צבעים, והבן שלה שרק עכשיו חגג ארבע וכבר משחק באותיות, ואיך של ההיא מרכיב פאזל מדהים, ורק אצלי לא אוהבים. איך אצל כולן זה כזה קל ורק אצלי לא.
הילדים שלנו לא נולדו עם יכולת מופלאה לשחק משחקים. באמת באמת שלא.
אבל בדיוק כמו בכל דבר שהיה לנו חשוב לקדם אותם וללמד אותם, עצרנו לרגע- למדנו, השקענו, התאמנו. הבנו שכדי שזה יקרה אנחנו צריכות להיות נוכחות, מלאות בכוונה ורצון, עד שהגענו לתוצאה המיוחלת.
האם זה אומר שכל יום מארבע עד שבע תמצאו אותנו יושבות על השטיח? ממש, אבל ממש לא.
הפסיכולוג לב ויגוצסטקי אמר שהגבול בין מאתגר למסתכל עובר בדיוק בין הדברים שאני יכול לעשות לבד לבין הדברים שאני ממש רוצה לעשות, אבל חייב שם עזרה. כלומר, אם הגשת לי משחק, מדהים ומגרה ככל שיהיה- אבל בחוויה שלי הוא מתסכל, אני בכלל לא אנסה. כי שם, אני צריך אותך- המתווכת המשמעותית שלי. זאת שיודעת לעזור לי לארגן את המידע, להתמודד עם העומס, לשאלות שאלות שמפעילות לי את גלגלי החשיבה. זאת שאיתה המשחק כבר לא מתסכל, הוא "רק" מאתגר.
אז במה הילדים כן משחקים לבד? את המשחקים שמאתגרים אותם במידה הנכונה (ולא חלילה משעממים). את אלו שהם יכולים לשחק לבד, והם לא זקוקים לך המתווכת שתהיה שם.
ולכן, כשאת מסדרת את המשחקים לקראת פסח, זה הסדר החדש שאנחנו ממליצות לך לעשות: להסתכל על כל משחק ומשחק ולשאול: האם הוא משעמם, מאתגר או מתסכל?
אם הוא משעמם אולי זה הזמן להעביר אותו הלאה, אם הוא מתסכל אנחנו מזמינות אותך לעצור ולחשוב אולי עם תיווך נכון הוא יכול להיות מאתגר ואז נשמור אותו לזמן המשחק המשותף. ויכול להיות גם שלא, ואז נעלה אותו לארון למעלה ונוציא כשתגיע העת.
אם המשחק מאתגר במידה הנכונה, הוא כנראה מתאים למשחק עצמאי! ואלו המשחקים שתשימי בפרונט לתפארת בחדר המשחקים.
שימי לב: אם הילדים שלך לא רגילים לשחק לבד, את כנראה תצטרכי לתת כאן פוש בתקופה הקרובה. לעזור להם להניע את המשחק, להתחיל לשחק ביחד וכשאת רואה שהם נכנסו לזה, פשוט לקום וללכת להכין כוס קפה. לחזור אחרי כמה דקות, ובכל פעם להתרחק לקצת יותר.
הבאנו לך כאן על קצה המזלג את תורת התיווך שאנחנו כל כך מאמינות בה. כולנו רוצות ילד עצמאי, אבל ילד עצמאי עובר דרך תיווך איכותי ומדויק.
אנחנו מציעות לך לצאת איתנו לדרך! תכנית ליווי לילדי הגן, שהולכים לשנות את אחר הצהריים שלך עם הילדים ואת הכניסה שלו לבית הספר.
לכל הפרטים על התכנית לחצי כאן.
