היא חזרה מהגן וישנה 4 שעות.
מי שמכיר את רוני (בת התשעה חודשים שלנו) יודע שמהיום שהיא נולדה היא לא ישנה 4 שעות רצוף, בטח שלא במהלך היום.
אז מה קרה פתאום? למה פתאום ביום היחידי שהיא הלכה לשעתיים לגן, שעתיים בלבד, בלי אמא, היא נרדמה ל-4 שעות?
היא חוותה הצפה.
הצפה של גירויים,
הצפה של קולות,
הצפה של פרצופים,
הצפה של דמויות,
הצפה של ריחות.
כשתינוק חווה הצפה הוא נסגר, הוא נאטם.
כשיש יותר מידי גירויים, תינוק לא מצליח לעבד כל כך הרבה בבת אחת, והמערכת שלו עושה בת אחת SHUT DOWN.
תחשבו על כל התינוקות שנולדו בתקופה הזו "תקופת הקורונה". תינוקות שרואים אנשים עם מסכות, תינוקות שלא רואים המון אנשים כי אנחנו פחות מסתובבים בחוץ, תינוקות שלא חווים ג'ימבורי – כי אין, שלא חווים מעגלי אמהות – כי הם עברו לזום, תינוקות שחלק לא מבוטל מהחיים שלהם היו בסגר, וראו את אותם הפרצופים כל היום.
ופתאום הם הולכים לגן. את הפרידה הלא פשוטה ורגילה הזו (בכל זאת, ילדה שלישית) נשמור לפוסט אחר. ובגן יש עוד ילדים בני גילם – דבר שהיא לא חוותה, יש כמה דמויות מטפלות, יש סביבה ששונה מהסביבה שיש בבית, וזה המון מידע וגירויים לקלוט ולעבד.
לכן, בפעם הראשונה כשהיא נפרדה לשעתיים (בלבד!) , איך שהיא חזרה הבייתה היא נרדמה ל-4 שעות.
יש משמעות לבחירה של גירויים,
יש משמעות לתיווך נכון.
יש משמעות לארגון סביבה,
יש משמעות להמללה ושיום (ובמינון הנכון).
יש משמעות שאת תדעי יותר,
יש משמעות לכך שתלמדי.
ללמוד נכון מהרגע הראשון.
את רוצה לדעת יותר? תכתבי לנו.
שלך,
יוכי וסיון | אמא.ות
