• imaot4u

ספרתי עד 10. פעמיים

הוא מסתכל על הדף,

מכווץ את האגרופים.

אני רואה אותו נלחם בעצמו.

מחזיק את עצמו לפני שהוא מתפרק ומתפרץ.


הוא יודע שהוא לא קורא נכון.

הוא יודע שהוא לא זוכר את כל סימני הניקוד,

אבל הוא מנסה.

הוא סיגל לעצמו דפוס.

הוא כבר לא קורא בקול.

הוא קורא לעצמו, אני רואה את השפתיים זזות, לוחשות.

ואז הוא עוצר וחושב לעצמו.

"מה קראתי"?

"זאת מילה הגיונית"?


הוא מפעיל את האסטרטגיה של קריאה לפי הקשר.

הוא לא קורא מדוייק, אז הוא נשען על ההיגיון.

הוא לא הצליח לקודד את הניקוד, אז הוא מנסה לשאול את עצמו אם המילה שהוא חושב שהוא קרא מסתדרת פה.


ואני יושבת בצד. נושכת שפתיים.

אומרת לעצמי –

"תספרי עד 10"

"תספרי עוד פעם עד 10"

"תנשמי. תספרי שוב עד 10"


כן. זה מרגיש כמו נצח.

כן. זה כואב בכל הגוף.

כן. בא לי לגלות לו כבר מה כתוב פה, כדי שיתקדם למילה הבאה.

והוא רק בכתה א'.

אני גאה בו שהוא נלחם.

אני גאה בו שהוא לא מוותר.

אבל למה זה חייב להיות כל כך קשה?


*****************


בהרצאה שלנו "מסיימים את כתה א' קוראים"

אנחנו נראה לך מה בדיוק צריך לדעת בסוף כתה א',

איך להוביל את הילד שלך לקריאה שוטפת המתאימה לבני גילו,

איך להשאיר מאחור קריאה מאומצת והכי חשוב –

איך לבנות לו דימוי עצמי חיובי ביחס ליכולת הקריאה והכתיבה.


מכירת הכרטיסים החלה.

נצלי את המכירה המוקדמת – 39 ש"ח במקום 60 שח.


תאפשרי לילד שלך להשתחרר מהקריאה המאומצת.

זה לגמרי בידיים שלך.

לפרטים נוספים:

https://www.immaot.co.il/zoomlecture


שלך, יוכי וסיון




  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

imaot4u@gmail.com | 054-424-3073

קבלת עדכונים והטבות לפני כולם: