• imaot4u

כיצד משפיע משבר הקורונה על הילדים שלנו?

מה קורה כשלא נמצאים במסגרת?

מה קורה כשנשארים יותר מידי בבית בזמן שאבא ואמא ממשיכים לעבוד ואמורים?

מה קורה כשיש ריחוק חברתי ונמנע מהילדים להיות אחד עם השני, ללמוד אחד מהשני?

בזמן שהתקשורת עסקה באיזו רשות תפתח ואיזו לא,

בזמן שכל הסטורי מלא בצהלולים (גם אנחנו שמחות, כן?),

בזמן שלא מעט גננות מדווחות על חוסר מוגנות וקושי בחזרה לעבודה,

בזמן שאין לאף אחד מושג אם באמת כיתות א' יחזרו בעוד שבועיים או לא,

אנחנו רוצות לומר לכם מה קורה בינתיים לילדים שלכם, שלנו, של כולנו.

ילדי כיתות ג' ומעלה מנסים להפיק את המירב בזום, אבל בתכלס הם לא מצליחים להוציא את המקסימום מהפלטפורמה. הם קוראים פחות, נחשפים פחות לאוצר מילים ובתוך כך מתקשים בהבנת הנקרא, ובום – גם בהבנת הנשמע. זוכרת? זום זו פלטפורמה שמצריכה קשב מסוג אחר. זו לא באמת אותה הגברת בשינוי אדרת.

ילדי כתה ב לא סיימו שנה שעברה את תהליך רכישת הקריאה, הם גוררים קשיים, נאבקים בקריאה בשיניים. הקריאה לא מדוייקת, לא שוטפת ולא מכוונת לתהליכי הבנה.

ילדי כתה א' מנסים ללמוד לקרוא דרך הזום. איזה משפט הזוי כתבנו כאן, אבל זו המציאות בחלק מהרשויות. שמחנו לשמוע שיש רשויות שבהם החליטו על תכנית אחרת בה משהים כרגע את תהליך הקניית הקריאה, משום שהנזק שעלול להתפתח כתוצאה מהקנייה לא נכונה יכול להיות בלתי הפיך. גם אל תשכחו שהילדים הללו היו רק חצי שנה בגן חובה, אז "לחזור" על מה שפספסו נשמע רעיון לא רע בכלל.

בגני הילדים, בזמן שהילדים אמורים לספוג, לשכלל את המיומנויות החברתיות שלהם, להכיר את עצמם יותר טוב הם יושבים בבית, ללא אתגר של החשיבה, מבלי שהם יכולים ללמוד אחד מהשני. תוסיפו לזה את כל הקשיים הרגשיים שצצו אצל כולנו בבית: התקפי זעם, התפרצויות, בכי, חרדה, בריחת שתן, אכילה רגשית ומה לא.


הגיל הרך הוא הגיל הכי הכי הכי! חשוב שיש. "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו". זה הגיל הסופג, זה הגיל שהם כחומר ביד היוצר. זה לא גיל לשבת בבית.


ובואו נדבר על הגיל הרך רך, על הגירויים שנמנעו מהתינוקות שלנו, מקשיי התקשורת שצצים כשרואים פצופים מכוסים במסכה, על ההתנתקות מדמויות אהובות, על החרדה המתפתחת כתוצאה מכך שאנחנו חייבים להשיב למייל, חייבים לפתוח את הלפטופ, חייבים לענות לטלפון.


המשבר הזה לא הסתיים.

גם אם נראה שאנחנו חוזרים למסגרות,

חוזרים לקבל את החיים שלנו בחזרה,

המשקעים של המשבר נמצאים כאן.


ככל שאנחנו נזהה ונכיר את הקשיים הללו ונבין שבאף גיל -

הילד שלי לא בוכה סתם,

לא אומר שהוא לא יודע סתם,

לא מתחמק ממשימה סתם ,

כשאנחנו נבין את זה ונעניק לו מה שהוא צריך –

אז נתחיל לצאת מהמשבר הזה.

נקודה למחשבה.

שבת שלום, יוכי וסיון



15 צפיות0תגובות